מישן לחדש ומלא באנרגיה טובה

כשזוג הורים לארבעה, קנו את ביתם לפני שנים, הם שפצו רק את מה שהיה הכרח, ונכנסו אליו כפי שהיה- קצת צפוף, קצת חשוך, קצת חסר שטחי אחסון. השנים חלפו, והמשפחה החלה להתעייף ממגרעותיו של הבית, שלא שיקף את השמחה והאנרגיה התוססת של דייריו חובבי האירוח, צעירים ומבוגרים כאחד.

כשהמשפחה פנתה אלי עם רשימת המשאלות החדשה, הגענו יחד למסקנה שבבית הזה, מעט מאוד קירות ישארו במקומם.

הקונספט העיצובי נבחר קודם כל על פי יכולתו לשרת בית כל כך פעיל ודינאמי, עם ארבעה ילדים, מתוכם שלושה בנים צעירים, חובבי כדורגל, ואם אפשר, אז גם בסלון (למה לא, בעצם?). לכן היה צורך לדאוג לשטחי אחסון רבים, שימנעו מחפצים להסתובב וליצור אווירה מבולגנת, ולארגן את הבית באופן אסתטי ונעים, אך לאו דווקא בציוד היקר או השביר ביותר. מבחינה סגנונית, עיצוב הבית החדש נשען על סגנון אקלקטי ומאוזן, המשלב בין אלמנטים מודרניים לאלמנטים בסגנון וינטג', תוך שמירה מתמדת על שילוב בין ישן לחדש, זול ויקר, צבעוני ומונוכרומטי.

פינת האוכל הוגדלה ועוצבה כפתרון ייחודי ומדליק כדי להתאים לצרכי האירוח, שהיוו עוגן מרכזי לשיפוץ. מכיוון שהמשפחה מאוד רצתה שולחן גדול ונפתח, והשטח הוגבל בעמודים תומכים, שהיו בלתי ניתנים להזזה, נדרשתי לפתרון יצירתי, ותכננתי פינה שמצידה האחד כסאות, ואילו בצד השני ספסל החובק את העמוד. פינת האוכל נבנתה בהזמנה מיוחדת מנגר וחלונות החלל המרכזי תוכננו מחדש, כדי לאפשר לאור מבחוץ להכנס ולשטוף את הבית באנרגיה חמימה.

הצבעוניות שנבחרה לחלל המרכזי, ירוק בגוונים שונים וורוד פוקסיה, הוכתבה על פי בד מרהיב של טרישיה גילד שמצאנו באוסף הבדים שלי,
כמו כן חלק מהריהוט הוא ריהוט המשפחה הותיק, שלו יש ערך סנטימנטלי לבעלי הבית. הריהוט חודש, נצבע או רופד מחדש. היה פריט אחד במיוחד, ארון פתוח בצבע לבן, שעמד מעופש מחוץ לבית, עקום משמש ומרטיבות, ממש בדרך לפח. אך כשראיתי אותו נדהמתי. הפונטניאל שלו זרח מתחת לאבק. לא הסכמתי לוותר עליו. הוא נשלח לשיפוץ, שיוף וצביעה מחדש אצל נגר, וכיום הוא אחד מפרטי הריהוט המרשימים והבולטים בבית.