לפני מספר חודשים, פנתה אלי נציגה מבית ספר יסודי באזור הצפון, ושיתפה אותי כי בבית הספר בו היא עובדת התפנה מבנה והוחלט לשפץ ולשדרג אותו, על מנת להקים במקום מרכז למידה, בו יערכו שיעורי תגבור לילדים. במסגרת תכנית הלימודים, התלמידים נמצאים שעות רבות במרכז הלמידה, ונהנים משיעורים פרטיים או למידה בקבוצות קטנות. מדובר בעשייה מבורכת, אלא שהייתה בעיה מרכזית אחת: מרכז הלמידה היה מיושן ועצוב למראה, האווירה ששררה בו השפיעה על חדוות הלימוד והעשייה של הצוות והתלמידים כאחד, וחלוקת החלל הכבידה על האפשרות לקיים מספר פעילויות לימודיות, לקבוצות או ליחידים, במקביל.
הסכמתי להירתם כדי לייעץ ולכוון את הצוות כיצד לנצל את התקציב המוגבל לשיפור מקסימלי בעיצוב ובשימוש בחלל, אולם עד מהרה הוחלט שאוביל את הפרוייקט בעצמי, ושמחתי שוב ללמוד שהדמיון הוא הכלי החשוב ביותר להגשמת חלומות- בכל תקציב.
החזון שעמד במרכז התהליך, היה הרצון לייצר עבור הילדים והצוות אווירה של בית, כך שיציאה מכיתת החינוך לשיעורי התגבור תהיה בעלת ערך נתפס של "כיף" ו"פרס" לתלמידים.
לצורך כך היה צריך לשנות את החללים האפורים, הריקים מריהוט, להגדיר אותם מחדש, לשפץ, לאבזר ולמלא אותם בצבע ושמחה.
בשל מגבלות התקציב, יצרנו פרטי נגרות בהתאמה אישית רק היכן שדרישות החלל לא אפשרו אחרת, ואילו הריהוט הדל בשאר חדרי המרכז הוחלף בפרטי ריהוט שנבחרו בקפידה, בלא אחרת מחברת איקאה- שמוצריה מומלצים תמיד כפתרון לפרוייקטים בתקציב מצומצם.
כמו בבית אמיתי, החלל חולק לאזורי פעילות שונים המונגשים לפעילויות שונות שניתנות לביצוע במקביל (משחקי קופסא, דפי עבודה, אייפד, עבודה בקבוצות), תוך דגש על חיבור והפרדה נכונים וזרימה בין החללים.
פינת רביצת עם פופים, שטיח וספה נותן תחושה מזמינה וחמימה, קירות המרכז ומשקופי הדלתות נצבעו מחדש והתקנו וילונות וגופי תאורה חדישים, ארונות המטבח הוחלפו ונתנו מראה רענן למטבח הותיק. המטבח אובזר והועשר באביזרי בישול ואפיה לפעילויות בישול ואפייה עם הילדים. דלת ה"פלדלת" חודשה באמצעות ציפוי מגנטי חדש.
בבחירת צבעוניות החלל שמנו דגש על מינונים מדויקים, שיכניסו את השמחה והאווירה הרצויה, מבלי להכביד על הקשב.
בסיום תהליך השיפוץ, התקציב הדחוק השאיר מעט מאוד אפשרויות אבזור, ויצירה בתנאים דחוקים, היא סוג של ברכה, שמולידה פתרונות קסומים וחשיבה יצירתית: כך למשל יצרתי את "קיר החלון", שבו שובצו עבודות הילדים לתצוגה בתוך מסגרות,
וקיר הקולבים הססגוני עוצב בתקציב זעום, תוך שילוב בין מתלי אמבטיה פשוטים לקולבי ילדים צבעוניים, שקושטו בפרחי פלסטיק והכניסו המון שמחה וצבע.
כשמתחם ציבורי הופך למקום שיש בו תחושה של בית לצוות ולילדים, האווירה נעימה יותר, ואין לי ספק שתהיה לכך השפעה על המוטיבציה וההישגים… המון בהצלחה!
שלכם, אורית
צלם- אריה המר