פעם חשבו שהעולם שטוח, שאסור לשתות מים אחרי אבטיח, ושפסים ונקודות יחד הם אסון מוחלט… אבל הזמנים חלפו, כדור הארץ הוא כדור, אבטיח מגיע גם בשייקים, ועם פסים, נקודות, טקסטורות וצבעים כבר ראיתם מה אפשר לעשות.
פעם גם האמינו שילדים וילדות, נערים ונערות, צריכים להכין שיעורים ליד שולחן הכתיבה. ולכן בכל בית, בכל חדר, ניצב שולחן גדול שתפס מקום נכבד בחלל. אבל את השיעורים, איפה הכינו? בכל מקום בבית שהוא לא השולחן- בסלון, במטבח, במרפסת, בפינת האוכל, על השטיח או במיטה. והנה פגשתי נערה אמיצה, שחשבה וחשבה, ונזכרה שאולי פעם אחת, בשנת 2014, במשך עשר דקות, הכינה שיעורים ליד השולחן הזה. וככה, ברגע אחד, נולדה לנו החלטה מהפכנית: חדר לנערה- בלי שולחן כתיבה.
בלי השולחן, הפך החדר לממלכה פתוחה, מאווררת, מלאה מקום לתנועה חופשית, מעוצבת ומלאת אווירה. הנערה בקשה חדר באווירה מרגיעה, ויחד בחרנו צבעוניות פסטלית רכה ונעימה. הוצאת השולחן מהחדר פינתה מקום גם לפינת ישיבה חמימה וכיפית, יחידת מדפים מעוצבת עם אוספים וחפצים שיקרים לליבה ומראה גדולה.
לקראת פתיחת שנת הלימודים, מאחלת לכם שבכל יום תלמדו משהו שלא ידעתם קודם, בכל לילה יהיה לכם רעיון מבריק, ובכל רגע תזכרו שהכל פתוח ואפשר להתחיל מחדש.
שלכם, אורית
קרדיטים:
צלם- אריה המר
טפט- הירש עיצובים
מדפים וכורסא- טולמנס
שטיח- שטחי איתמר
מראה ופוף- בית מלאכה- סטודיו ליצירה ישראלית
אקססוריז- סטורי, פלורליס, איקאה, בית מלאכה, גולף אנד כו, אוספים פרטיים